הלוואת בלון: איך היא עובדת וכמה היא עולה
· 5 דקות קריאה
לפי פשוט נטו, בהלוואת בלון מלא של 300,000 ₪ ל-36 חודשים בריבית 5% (דוגמה של 2026) לא משלמים דבר במהלך התקופה ובסופה מחזירים כ-348,442 ₪. בבלון חלקי משלמים 1,250 ₪ ריבית בכל חודש ובסוף מחזירים 300,000 ₪ — סך ריבית של 45,000 ₪.
מה זו הלוואת בלון?
הלוואה שבה הקרן, ולפעמים גם הריבית, נפרעת בתשלום אחד בסוף התקופה במקום בהחזרים חודשיים. השם בא מהתשלום האחרון, ש"מתנפח" לעומת כל מה שלפניו. יש שני סוגים:
- בלון מלא: אין תשלומים חודשיים בכלל. הריבית מצטברת ונוספת לחוב, ובסוף מחזירים את הקרן ועוד כל הריבית שנצברה.
- בלון חלקי: משלמים כל חודש את הריבית בלבד, והקרן כולה מוחזרת בסוף.
בהלוואה רגילה בשיטת שפיצר, לעומת זאת, כל תשלום מקטין גם את הקרן, כך שהחוב יורד לאורך הדרך.
כמה מחזירים? הדוגמה של 300,000 ₪
הלוואה של 300,000 ₪ ל-36 חודשים בריבית שנתית של 5%, לפי מחשבון הלוואת הבלון ומחשבון המשכנתא:
- בלון מלא: 0 ₪ בחודש, תשלום סופי כ-348,442 ₪, סך ריבית כ-48,442 ₪
- בלון חלקי: 1,250 ₪ בחודש, תשלום סופי 300,000 ₪, סך ריבית 45,000 ₪
- שפיצר: כ-8,991 ₪ בחודש, אין תשלום סופי, סך ריבית כ-23,686 ₪
איך מחשבים בלון מלא?
הריבית החודשית היא 5% ÷ 12, כלומר כ-0.417%. בבלון מלא היא מתווספת לחוב בכל חודש, והריבית של החודש הבא מחושבת על החוב שכבר גדל — ריבית דריבית. החוב מגיע לכ-315,349 ₪ אחרי 12 חודשים, לכ-331,482 ₪ אחרי 24 חודשים ולכ-348,442 ₪ בסוף 36 חודשים.
בבלון חלקי החישוב פשוט יותר: 300,000 × 5% ÷ 12 = 1,250 ₪ בכל חודש, 36 פעמים, ובסך הכול 45,000 ₪. ההפרש של כ-3,442 ₪ בין שני הסוגים הוא בדיוק הריבית על הריבית שלא שולמה בזמן.
למה בלון עולה כמעט פי שניים משפיצר באותה ריבית?
הבלון החלקי עולה 45,000 ₪ ושפיצר כ-23,686 ₪, למרות ששיעור הריבית זהה. ההבדל הוא זמן, לא ריבית: בשפיצר הקרן יורדת כבר מהחודש הראשון, והריבית מחושבת על חוב שהולך וקטן. בבלון כל 300,000 ₪ נשארים אצל הלווה עד היום האחרון, והריבית משולמת על הסכום המלא לאורך כל התקופה.
רואים את זה היטב באמצע הדרך. אחרי 12 חודשים:
- בשפיצר: שולמו כ-107,895 ₪, והחוב ירד לכ-204,946 ₪
- בבלון חלקי: שולמו 15,000 ₪, והחוב עדיין 300,000 ₪
- בבלון מלא: לא שולם דבר, והחוב עלה לכ-315,349 ₪
מי שמשווה הצעות רק לפי שיעור הריבית מפספס את ההבדל הזה. ההשוואה בין מבנים שונים נעשית לפי סך הריבית בשקלים לאותה תקופה.
מיתוסים ועובדות
- מיתוס: בלון חלקי ובלון מלא עולים אותו דבר, רק בתזמון אחר. עובדה: בבלון מלא הריבית מצטברת על עצמה; בדוגמה זה כ-3,442 ₪ יותר.
- מיתוס: בלי תשלום חודשי, ההלוואה לא מכבידה. עובדה: בבלון מלא התשלום הסופי גבוה מהקרן — כ-348,442 ₪ על הלוואה של 300,000 ₪ — והוא כולו מגיע ביום אחד.
- מיתוס: הסכום הסופי ידוע מראש. עובדה: הוא ידוע רק בריבית קבועה ולא צמודה. בהלוואה בריבית משתנה, למשל צמודת פריים, או בהלוואה צמודת מדד, הסכום הסופי זז עם הריבית או עם המדד.
למה בכלל משתמשים במבנה כזה?
המבנה של בלון בנוי סביב סכום גדול שצפוי להגיע בתאריך ידוע. שימוש נפוץ הוא מימון ביניים בעסקאות דירה: למשל בפער הזמנים בין התשלום על דירה חדשה לבין קבלת הכסף ממכירת הדירה הקודמת. במקרה כזה הקרן נפרעת מהתמורה, והשאלה המספרית היא כמה ריבית מצטברת עד אז.
איך בודקים הצעה
- מבררים אם ההצעה היא בלון מלא או חלקי — כלומר אם הריבית משולמת כל חודש או מצטברת.
- בודקים אם הריבית קבועה או משתנה, ואם ההלוואה צמודה למדד.
- מזינים סכום, ריבית ותקופה במחשבון הלוואת הבלון ורושמים את התשלום הסופי בשקלים.
- משווים את סך הריבית מול הלוואה בהחזרים רגילים לאותה תקופה. מי שבוחן לקחת הלוואה כדי להשקיע את הכסף יכול להעמיד את עלות ההלוואה מול תשואה משוערת במחשבון הלוואה או השקעה.
החישובים מניחים ריבית קבועה ולא צמודה, ואינם כוללים עמלות או ביטוחים שהמלווה עשוי לגבות.