דמי הבראה: איך מחשבים את הסכום, צעד אחר צעד

מה בעצם מקבלים

דמי הבראה הם תשלום שנתי שהמעסיק משלם לפי צו ההרחבה, בנפרד מהמשכורת. הם לא תלויים בגובה השכר: מנהלת בשכר 30,000 ₪ ועובד בשכר מינימום עם אותו ותק ואותו אחוז משרה מקבלים בדיוק אותו סכום. מה שקובע הוא ארבעה נתונים בלבד — ותק, מגזר, אחוז משרה וכמה חודשים עבדתם בשנה.

הסכומים במדריך הם המינימום שקובע צו ההרחבה. הסכם קיבוצי או חוזה אישי יכולים לקבוע יותר ימים או תעריף גבוה יותר, ואז הם אלה שחלים.

צעד 1: לבדוק אם הזכאות כבר נפתחה

הזכאות לדמי הבראה נפתחת רק אחרי 12 חודשי עבודה אצל אותו מעסיק. עד אז לא משולם דבר. ברגע שהשנה הושלמה, התשלום הראשון מכסה גם את השנה הראשונה עצמה — כך שהשנה הזאת לא הולכת לאיבוד, היא רק נדחית.

זה גם מקור הבלבול הנפוץ ביותר: עובד שמסיים לעבוד אחרי 11 חודשים לא צבר זכאות, ואילו עובד שסיים 12 חודשים זכאי ל-5 ימים מלאים. חודש אחד מבדיל בין 0 ל-2,090 ₪.

צעד 2: לקבוע את מספר הימים לפי הוותק

הוותק נספר אצל המעסיק הנוכחי. הטבלה במגזר הפרטי:

• שנה ראשונה: 5 ימים
• שנים 2–3: 6 ימים
• שנים 4–10: 7 ימים
• שנים 11–15: 8 ימים
• שנים 16–19: 9 ימים
• מהשנה ה-20 ואילך: 10 ימים

שימו לב לרצף הארוך של 7 ימים בין השנה הרביעית לעשירית: שבע שנים בלי שינוי בזכאות. הקפיצות הבאות מגיעות רק בשנים 11, 16 ו-20.

צעד 3: לבחור את התעריף היומי

במגזר הפרטי התעריף המחייב ב-2026 הוא 418 ₪ ליום. במגזר הציבורי התעריף הוא 511.60 ₪ ליום מ-1.6.2026. ההפרש, 93.60 ₪ ליום, מצטבר: ב-7 ימים הוא 655.20 ₪ בשנה.

לגבי המגזר הפרטי: ב-22.6.2026 סוכם בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים על העלאת התעריף ל-451.50 ₪ ליום, אבל ההעלאה מחייבת רק עם חתימת צו הרחבה, ואז היא חלה רטרואקטיבית. נכון לנתונים שבמחשבון, התעריף המחייב הוא 418 ₪.

צעד 4: להכפיל באחוז המשרה ובחלק השנה

במשרה חלקית הסכום יחסי לאחוז המשרה, ובשנה שבה עבדתם רק חלק מהחודשים — יחסי למספר החודשים מתוך 12. שתי ההתאמות מוכפלות זו בזו.

צעד 5: לבדוק מתי זה מופיע בתלוש

ברוב מקומות העבודה דמי ההבראה משולמים פעם בשנה עם אחת ממשכורות הקיץ, בין יוני לספטמבר. יש מעסיקים שמפצלים את התשלום לרכיב חודשי קבוע בתלוש; זה מותר כל עוד הסכום השנתי המלא משולם. בתלוש הרכיב מופיע בדרך כלל בשורה בשם "הבראה" בצד התשלומים, ואפשר להשוות אותו לחישוב.

שלוש דוגמאות מלאות

1. שנה ראשונה, משרה מלאה, מגזר פרטי. 5 ימים × 418 ₪ × 100% × 12/12 = 2,090 ₪, משולמים רק אחרי שהושלמו 12 החודשים.
2. 4 שנות ותק, משרה מלאה, מגזר פרטי. 7 ימים × 418 ₪ = 2,926 ₪. אם אותו עובד ב-80% משרה: 2,926 × 80% = 2,340.80 ₪. אם עבד רק 6 חודשים מהשנה במשרה מלאה: 2,926 × 6/12 = 1,463 ₪.
3. 11 שנות ותק, חצי משרה, מגזר פרטי. בשנה ה-11 הזכאות עולה ל-8 ימים: 8 × 418 ₪ × 50% = 1,672 ₪. לשם השוואה, עובד במשרה מלאה עם 10 שנות ותק מקבל 2,926 ₪ — הוותק הוסיף יום, אבל חצי המשרה חותכת את הסכום כולו בחצי.

את החישוב עם הנתונים שלכם עושה מחשבון דמי הבראה. הסכומים כאן הם ברוטו: דמי ההבראה מתווספים לשכר החודש שבו הם משולמים, ואת ההשפעה על הנטו של אותו חודש אפשר לראות במחשבון ברוטו-נטו.

שלוש טעויות נפוצות

• ספירת ותק מהקריירה כולה. הטבלה הולכת לפי הוותק אצל המעסיק הנוכחי, לא לפי שנות העבודה הכוללות.
• הנחה שהסכום תלוי בשכר. דמי הבראה הם ימים כפול תעריף קבוע; העלאת שכר לא משנה אותם.
• בלבול בין התעריף הפרטי לציבורי. 511.60 ₪ הוא תעריף המגזר הציבורי בלבד; במגזר הפרטי התעריף המחייב הוא 418 ₪.