אינפלציה של 3% בשנה: מה קורה ל-100,000 ₪ שעומדים במקום
· 5 דקות קריאה
לפי פשוט נטו, באינפלציה שנתית של 3%, 100,000 ₪ שנשמרים מ-2026 בלי תשואה יקנו בעוד 10 שנים כמו כ-74,409 ₪ היום — שחיקה של כ-25.6% בכוח הקנייה; אחרי 20 שנה נשאר כוח קנייה של כ-55,368 ₪.
למה 3% בשנה הם לא 30% בעשור?
כי האינפלציה מצטברת, ויש לה שני כיוונים שנראים שונים. מצד המחירים: מה שעולה היום 100,000 ₪ יעלה בעוד 10 שנים כ-134,392 ₪ — עלייה של כ-34.4%, יותר מ-30%. מצד הכסף: 100,000 ₪ יקנו אז כמו כ-74,409 ₪ היום — שחיקה של כ-25.6%, פחות מ-30%. שני המספרים מתארים את אותה מציאות; ההבדל הוא רק מאיזה צד מסתכלים.
מה ההבדל בין נומינלי לריאלי?
נומינלי הוא מספר השקלים בחשבון. ריאלי הוא מה שאפשר לקנות בהם. פיקדון שנותן 3% בשנה, כשהאינפלציה גם היא 3%, מגדיל את מספר השקלים אבל משאיר את כוח הקנייה במקום: התשואה הריאלית שלו אפס. פיקדון של 4% באותה אינפלציה נותן תשואה ריאלית של פחות מ-1% בשנה (1.04 חלקי 1.03 — כ-0.97%), ולא 1% בדיוק כפי שמתקבל בחיסור פשוט של 4% פחות 3%. כל תשואה נמדדת באמת רק אחרי שמורידים ממנה את האינפלציה של אותה תקופה.
ומה קורה אחרי 20 שנה?
השחיקה ממשיכה, אבל בקצב שקלי איטי יותר. בעשור הראשון נשחקים כ-25,591 ₪ מכוח הקנייה; בעשור השני עוד כ-19,042 ₪, כי 3% מחושבים כל שנה על בסיס שכבר קטן. אחרי 20 שנה נשאר כוח קנייה של כ-55,368 ₪, והמחירים עצמם עלו בכ-80.6%. את המספרים לכל סכום, תקופה ושיעור מחשב מחשבון האינפלציה.
איך האינפלציה נכנסת לחישוב מס רווח הון?
כאן האינפלציה פועלת לטובת המשקיע. מס רווח הון בשיעור 25% חל על הרווח הריאלי — הרווח שנשאר אחרי שמצמידים את מחיר הקנייה למדד. שתי דוגמאות לנכס שנקנה ב-100,000 ₪ ונמכר אחרי 10 שנים, באינפלציה של 3% בשנה:
- נמכר ב-150,000 ₪: הרווח הנומינלי 50,000 ₪, אבל מחיר הקנייה המוצמד הוא כ-134,392 ₪. הרווח הריאלי כ-15,608 ₪, והמס כ-3,902 ₪ — לעומת 12,500 ₪ אילו 25% היו מחושבים על כל הרווח הנומינלי.
- נמכר ב-130,000 ₪: רווח נומינלי של 30,000 ₪, אבל המחיר נמוך מהמחיר המוצמד. רווח ריאלי אין, ולכן לפי החישוב גם אין מס. בכוח קנייה, המוכר הפסיד.
החישובים לפי מחשבון מס רווח הון, שמניח 25% על הרווח הריאלי. על חלק מהנכסים והמכשירים חלים כללים אחרים, למשל מס בשיעור אחר על הרווח הנומינלי.
מה זה אומר על חיסכון?
שיעור האינפלציה הוא הרף שתשואה צריכה לעבור כדי שכוח הקנייה יגדל, ולא רק מספר השקלים. 100,000 ₪ שצוברים 3% בשנה רק עומדים במקום במונחים ריאליים. ה-3% במאמר הם הנחה להמחשה: האינפלציה בפועל משתנה משנה לשנה, ומדד המחירים לצרכן מתפרסם מדי חודש בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ובאותו אופן, התשואה של כל אפיק משתנה — תשואות עבר אינן מבטיחות תשואות עתיד. איך תשואה מצטברת לאורך שנים מראה מחשבון ריבית דריבית.