כלל ה-4% בשקלים: 3.6 מיליון ₪ להוצאה של 12,000 ₪ בחודש

מאיפה מגיע המספר 25

כלל ה-4% אומר שמתיק השקעות אפשר למשוך בשנה הראשונה 4% מהסכום, ומשם להמשיך למשוך אותו סכום מעודכן לאינפלציה. ההון הנדרש הוא ההוצאה השנתית חלקי 4%, כלומר פי 25. מקור הכלל במחקרים אמריקאיים משנות ה-90, שבדקו תיקי מניות ואג"ח היסטוריים לאורך 30 שנות משיכה. בשקלים: 12,000 ₪ בחודש הם 144,000 ₪ בשנה, ופי 25 מזה הם 3.6 מיליון ₪.

אחוז אחד שמזיז 1.2 מיליון ₪

שיעור המשיכה הוא ההנחה הרגישה ביותר בחישוב. אותו משק בית — 12,000 ₪ הוצאה, 6,000 ₪ חיסכון בחודש, 200,000 ₪ בנקודת הפתיחה, הנחת תשואה של 5% — בשלושה שיעורי משיכה:

• 3%: יעד של 4,800,000 ₪, שמושג אחרי כ-26 שנים ועשרה חודשים
• 4%: יעד של 3,600,000 ₪, שמושג אחרי כ-22 שנים ושבעה חודשים
• 5%: יעד של 2,880,000 ₪, שמושג אחרי כ-19 שנים וחמישה חודשים

המעבר מ-4% ל-3% מוסיף 1.2 מיליון ₪ ליעד, אבל רק כ-4 שנים ושלושה חודשים לזמן ההגעה. הסיבה: בשנים האחרונות התיק כבר גדול, והתשואה עליו עושה את רוב העבודה.

מה מזיז את התאריך יותר

שלושה שינויים, כל אחד לבד, לעומת התרחיש הבסיסי של 22 שנים ושבעה חודשים:

• חיסכון של 8,000 ₪ במקום 6,000 ₪: כ-19 שנים ושלושה חודשים
• הוצאה של 10,000 ₪ במקום 12,000 ₪: היעד יורד ל-3 מיליון ₪, ומושג אחרי 20 שנה בדיוק — עוד לפני שמכניסים לחישוב את 2,000 השקלים שהתפנו לחיסכון
• תשואה של 7% במקום 5%: כ-19 שנים וחודש; ובתשואה של 3% — כ-27 שנים ו-11 חודשים

החישובים נעשו במחשבון העצמאות הכלכלית. מי שרוצה להגיע ליעד בתאריך קבוע יכול להפוך את השאלה: במחשבון יעד החיסכון, כדי להגיע ל-3.6 מיליון ₪ בתוך 15 שנים מ-200,000 ₪ בהנחת 5%, נדרשת הפקדה של כ-11,887 ₪ בחודש; בתוך 20 שנים — כ-7,438 ₪.

ההנחות שמאחורי המספר

המחשבון משווה את היתרה ליעד קבוע. לכן את 5% יש לקרוא כתשואה ריאלית — מעבר לאינפלציה — ואז כל הסכומים נמדדים בשקלים של היום. אם ההוצאות עולות עם האינפלציה והתשואה נמדדת נומינלית, היעד בפועל גבוה יותר. כל שיעורי התשואה כאן הם הנחות להמחשה; תשואות עבר אינן מבטיחות תשואות עתיד.

הטעות הנפוצה: "4% זו הבטחה"

הכלל מבוסס על נתוני עבר של שוק אחד, לאורך 30 שנות משיכה. מי שמגיע ליעד בגיל 45 עשוי למשוך מהתיק 40 או 50 שנה, ולכן יש שמחשבים לפי 3% ולא לפי 4%. בנוסף, הכלל מתייחס לסכום המשיכה לפני מס. בישראל מכירת ניירות ערך ברווח ממוסה ב-25% מהרווח הריאלי, והחלק של הרווח בכל משיכה גדל ככל שהתיק מזדקן — הסבר מלא במחשבון מס רווח הון. מהצד השני, החישוב לא כולל קצבה מקרן הפנסיה וקצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי, שמתחילות בגיל הפרישה ומקטינות את מה שהתיק צריך לממן מאותו גיל.